גזר דין בתיק ת"פ 15903-12-11

            הנאשם, יליד 1968, הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בשתי עבירות של סחר בסם מסוכם, עבירה אחת של תיווך בסם מסוכן ועבירה נוספת של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. כתב האישום המתוקן ייחס לנאשם שני אירועים של מכירת סם לסוכן משטרתי סמוי בגבעה הצרפתית בירושלים, ביום 30.10.12 וביום 7.11.11. באחד המקרים מכר הנאשם כמות של כ-98 גרם תמורת סכום של 2,600 ש"ח, ובמקרה השני כמות של כ-96 גרם תמורת אותו סכום. באישום נוסף הורשע הנאשם בתיווך בעיסקה של מכירת 10 כדורי אקסטזי לסוכן תמורת 800 ש"ח ביום 30.11.11. באישום האחרון הואשם הנאשם בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי, שבו השתמש יחד עם אחרת.

            ב"כ המאשימה טען כי העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות ומסוכנות, כי לנאשם רשעות קודמות בעבירות דומות, כולל מאסר על תנאי בר הפעלה למשך שישה חודשים, שלא היה בו כדי להרתיע את הנאשם. הוא ציין שמדובר בעבירות שיש עימן גמול כספי קל ומהיר, וכי יש להעלות את רף הענישה לגבי הנאשם. לפיכך ביקש להטיל עליו מאסר לתקופה ממושכת ולהפעיל את התנאי התלוי ועומד נגד הנאשם. 

ב"כ הנאשם העלה טענות שונות באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם. בין היתר טען כי הנאשם השתחרר לאחרונה לאחר מאסר ממושך ויצא לחופשי כשאין לו קורת גג, כי בת זוגו של הנאשם זנחה אותו והתרועעה עם אחרים ועקב כך גם בתו עזבה את הבית, וכי אמו של הנאשם חלתה והוא נדרש לטפל בה באופן אינטיסיבי. לפיכך טען כי הנאשם פנה לשימוש בחשיש כמפלט מקשייו הרבים.

באשר לעבירות עצמן טען הסניגור כי העיסקאות נעשו בין הנאשם לבין סוכן משטרתי על פי בקשת הסוכן, והנאשם לא עמד בקרן רחוב ופיתה אנשים תמימים לרכוש ממנו סם. לטענתו חלקו של הנאשם דומה יותר לתיווך בעסקאות, וגם הסכומים ששולמו לו לא היו גדולים. הנאשם אף הוא ביקש לטעון והגיש את טענותיו בכתב. הנאשם תיאר כי הסוכן התקשר אליו וביקש ממנו לרכוש עבורו סמים, ובכך לטענת הנאשם שידל אותו לבצע עבירה. הסניגור ביקש להביא בחשבון בקביעת משך המאסר שיוטל על הנאשם את נסיבותיו של הנאשם ואת העובדה שהוא נתון במעצר עוד מחודש נובמבר 2011 בתנאים לא קלים.

שני הצדדים הפנו למספר פסקי דין המצביעים על עונשי מאסר בדרגות חומרה שונות שניתנו לנאשמים בעבירות סחר בסמים.

נקודת מחלוקת מהותית בין הצדדים נוגעת לתקפו של מאסר על תנאי למשך 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 4707/02 בבית משפט השלום בירושלים. גזר הדין הקובע את התנאי ניתן ביום 6.3.05 ותוקף התנאי לשנתיים מיום שחרורו. הנאשם נדון בו לחודש מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים. תוקף התנאי נקבע לשנתיים מיום שחרורו של הנאשם. מאחר שהנאשם נדון באותו תיק לחודש מאסר, הרי שהתנאי נכנס לתוקף חודש לאחר מתן פסק הדין, דהיינו ביום 6.4.05 או בסמוך לכך. אציין עוד כי לאחר אותו פסק דין נדון הנאשם בת"פ 763/04 בבית המשפט המחוזי בירושלים ל-5 שנות מאסר בפועל. הליכי הערעור באותו תיק הסתיימו ביום 26.6.06. אין בפני נתונים לגבי עיכוב ביצוע של עונשו של הנאשם, אולם ב"כ הנאשם טען כי הוא החל לרצות את עונשו רק בחודש יולי 2007, וכי לפני כן ריצה מאסר בעבודות שירות כך שהתנאי חל עליו ואף הסתיים. ב"כ המאשימה טען שיש להפעיל את התנאי נגד הנאשם, שכן לפי בדיקת מסוף הנאשם שוחרר ביום 8.11.09 וממועד זה יש למנות את התנאי.

העובדות שבפני אינן מאפשרות לקבוע כי התנאי עומד בתוקף ויש להחילו על הנאשם. מאז מתן פסק הדין שקבע את התנאי ועד ביצוע העבירות נשוא כתב האישום עברו שבע שנים ויותר. קיימת אפשרות שהנאשם ריצה עונש או עונשי מאסר אשר הביאו להקפאת מניין השנים כך שהתנאי בתוקף, אולם על מנת להשתכנע כי זה המצב על המאשימה להביא נתונים מפורטים המצביעים על תקופות המאסר שהנאשם ריצה, ואין די בגזר הדין המטיל את התנאי בלבד. על כן אני נמנעת מהפעלת התנאי נגד הנאשם.

באשר לעונש הראוי: לזכותו של הנאשם יש להביא בחשבון את הודאתו שחסכה זמן שיפוטי, וכן את הנסיבות האישיות שלהן טען. מאידך גיסא, העבירות המיוחסות לנאשם הן עבירות חמורות הגורמות נזק חמור לציבור. העובדה שהנאשם מכר לסוכן משטרתי סמוי אינה גורעת מחומרת העבירה, שכן היא מעידה כעל כך שהנאשם היה נכון לבצע עיסקה דומה גם עם אדם אחר. גם הכמויות עליהן מדובר אינן קטנות במיוחד. באישומים 2 ו-3, אשר נותרו כאישומי סחר גם לאחר ההסדר, מואשם הנאשם במכירת כמויות של למעלה מ-90 גרם חשיש. הצדדים הסכימו כעובדה על כך שהרווח שצמח לנאשם הוא כמה מאות ש"ח, לטענת הנאשם 400 ש"ח. אולם גם רווח כזה אינו סכום של מה בכך.

לחובת הנאשם עומד גם עברו הפלילי. לנאשם הרשעות קודמות מגוונות, הכוללות עבירות סמים , כולל עבירות סמים חמורות ואף הדחת קטין לסמים (אם כי עבירה זו היא משנת 1996), עבירות רכוש שונות, עבירות אלימות, והרשעתו האחרונה של הנאשם היא בעבירות מין. הנאשם ריצה בשנים האחרונות עונש מאסר בן 5 שנים, וגם קודם לכך ריצה תקופות מאסר קצרות יותר. מדובר, איפוא, באדם שעולם הפשע בכלל ועולם הסמים בפרט אינם זרים לו. הנאשם לא ביקש תסקיר של שירות המבחן, אפשרות של שיקום בדרך כלשהי לא עמדה על הפרק, ואין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש שירחיקו מהחברה לתקופה משמעותית.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כדלהלן:

1.         מאסר בפועל למשך 20 חודשים. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה.

2.         מאסר על תנאי ל-4 חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת סמים.

ניתן היום,  כ"ד  אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: